האישה, מטבעה הבריא, שאלוהים ברא אותה, מולדת בצניעות, הנחשבת לאחד ממוסרי הסגולה בנשים אמר אלוהים הכל יכול: {ואז בא אליו אחד מהם, הולך בביישנות} [סורת אל-קסס. : 25].
טבעה הבריא גורם לה להתרחק מתחרות הגברים אמר אלוהים: {וכשהביאו את מי מדיין, מצא עליהם אומה של אנשים משקה, ומצא מלבדם שתי נשים מאכילות. מה קורה איתך?" הם אמרו, "לא נשקה עד שהרועים יעזבו."
האופי הבריא שלה מנחה אותה לא לצאת לעבודה אם היא מוצאת מישהו שמספיק לה הוא החזק והאמין.'" [סורת אלקסאס: 26]
טבעה הבריא גורם לה ללבוש בגדים מכסים אלוהים הכל יכול: {נאמר לה, "היכנסי לבניין." נמל: 44] שייח' מחמד בן סאלח אל-עות'ימין, ירחם ה' עליו, אמר: בין היתרונות של הפסוק האצילי יש לאישה את הסמל שלה מימי קדם, כי אמרו: {והיא גילתה הרגליים שלה} היא עדות לכך שהעיקרון הבסיסי הוא שהיא מכוסה, וזה כך.
ברשות אבן עבאס, יהי רצון ושלום ה', אמר: איברהים עליו השלום הביא את אמו של איסמעיל ובנה עד שהניח אותם בבית והניח עמם שקית ובה תמרים ועור מים. שהכילה מים היא החלה להניק את בנה ולשתות מהמים האלה עד שכאשר הם אזלו, היא נעשתה צמאה ובנה נהיה צמא עליה היא ירדה מסאפא עד שהגיעה לעמק והרימה את קצה המגן שלה. [מסופר על ידי אל-בוכרי]
זה חלק ממצבה של אישה לפני שהשטים השתלטו עליה ושינו את טבעה, עד שהאסלאם בא עם פסיקותיו ותורותיו להחזיר לנשים את הטבע הבריא והנכון שלהן. זה בא עם מבצרים חזקים ובלתי מנוצחים מוגנת על ידם, היא חיה רחוק מהחרפה, ובהגנה וצניעות.
צניעות לאישה היא גאוותה, שכן אין לה מעמד ואין לה ערך ללא צניעות.
בגלל חשיבותה של צניעות בחייה של אישה, אשה צניעות רוצה למות במקום להיות מואשם בכבודה אמר הקב"ה על מרים: {אז נשאה אותו ונסוגה עמו למקום רחוק הגזע של עץ הדקל היא אמרה, "הלוואי שהייתי מת לפני זה והייתי נשכח ושכחתי" [סורת מרים: 22, 23].
כשם שאישה מוסלמית טהורה חולה אם היא נזרקת לכבודה, בסמכותה של אם המאמינים, עיישה בנת אבי בכר אל-סידיק, שיהיה אלוהים מרוצה ממנה ובאביה, אמרה בכתב העת אל- תקרית איפק: באנו למדינה, והתלוננתי כשהגעתי לחודש, ואנשים התעללו במה שאנשי האיפק אמרו דע משליח ה', יברך אותו ה' ויתן לו שלום, את החסד שהייתי רואה ממנו כשהתלוננתי...עד שיצאתי...עם אום מוסטחה...והיא מעדה בנעלה. ואמרתי: אומללה, מוסטהה אז אמרתי לה: מה שאמרת זה אומלל האם אתה מעליב אדם שהיה עד לבאדר. אמרה: מה עשית לו ולא שמעת מה אמר? אמרתי: מה הוא אמר? אז היא סיפרה לי מה אמרו אנשי אל-אפאק, אז חליתי יותר מהמחלה שלי... אז בכיתי באותו לילה עד שלא יכולתי להזיל דמעות ולא יכולתי להפסיק לישון, אז התחלתי לבכות... אז בכיתי כל היום הזה... ובכיתי שני לילות ויום אחד בלי דמעות בי ולא יכולתי להפסיק לישון, עד כדי כך שחשבתי שהבכי שובר לי את הכבד [מוסכם].
מגזין שבועון ריסאלה אל-קלאם, עורך ראשי, ג'עפר אל-ח'בורי
טבעה הבריא גורם לה להתרחק מתחרות הגברים אמר אלוהים: {וכשהביאו את מי מדיין, מצא עליהם אומה של אנשים משקה, ומצא מלבדם שתי נשים מאכילות. מה קורה איתך?" הם אמרו, "לא נשקה עד שהרועים יעזבו."
האופי הבריא שלה מנחה אותה לא לצאת לעבודה אם היא מוצאת מישהו שמספיק לה הוא החזק והאמין.'" [סורת אלקסאס: 26]
טבעה הבריא גורם לה ללבוש בגדים מכסים אלוהים הכל יכול: {נאמר לה, "היכנסי לבניין." נמל: 44] שייח' מחמד בן סאלח אל-עות'ימין, ירחם ה' עליו, אמר: בין היתרונות של הפסוק האצילי יש לאישה את הסמל שלה מימי קדם, כי אמרו: {והיא גילתה הרגליים שלה} היא עדות לכך שהעיקרון הבסיסי הוא שהיא מכוסה, וזה כך.
ברשות אבן עבאס, יהי רצון ושלום ה', אמר: איברהים עליו השלום הביא את אמו של איסמעיל ובנה עד שהניח אותם בבית והניח עמם שקית ובה תמרים ועור מים. שהכילה מים היא החלה להניק את בנה ולשתות מהמים האלה עד שכאשר הם אזלו, היא נעשתה צמאה ובנה נהיה צמא עליה היא ירדה מסאפא עד שהגיעה לעמק והרימה את קצה המגן שלה. [מסופר על ידי אל-בוכרי]
זה חלק ממצבה של אישה לפני שהשטים השתלטו עליה ושינו את טבעה, עד שהאסלאם בא עם פסיקותיו ותורותיו להחזיר לנשים את הטבע הבריא והנכון שלהן. זה בא עם מבצרים חזקים ובלתי מנוצחים מוגנת על ידם, היא חיה רחוק מהחרפה, ובהגנה וצניעות.
צניעות לאישה היא גאוותה, שכן אין לה מעמד ואין לה ערך ללא צניעות.
בגלל חשיבותה של צניעות בחייה של אישה, אשה צניעות רוצה למות במקום להיות מואשם בכבודה אמר הקב"ה על מרים: {אז נשאה אותו ונסוגה עמו למקום רחוק הגזע של עץ הדקל היא אמרה, "הלוואי שהייתי מת לפני זה והייתי נשכח ושכחתי" [סורת מרים: 22, 23].
כשם שאישה מוסלמית טהורה חולה אם היא נזרקת לכבודה, בסמכותה של אם המאמינים, עיישה בנת אבי בכר אל-סידיק, שיהיה אלוהים מרוצה ממנה ובאביה, אמרה בכתב העת אל- תקרית איפק: באנו למדינה, והתלוננתי כשהגעתי לחודש, ואנשים התעללו במה שאנשי האיפק אמרו דע משליח ה', יברך אותו ה' ויתן לו שלום, את החסד שהייתי רואה ממנו כשהתלוננתי...עד שיצאתי...עם אום מוסטחה...והיא מעדה בנעלה. ואמרתי: אומללה, מוסטהה אז אמרתי לה: מה שאמרת זה אומלל האם אתה מעליב אדם שהיה עד לבאדר. אמרה: מה עשית לו ולא שמעת מה אמר? אמרתי: מה הוא אמר? אז היא סיפרה לי מה אמרו אנשי אל-אפאק, אז חליתי יותר מהמחלה שלי... אז בכיתי באותו לילה עד שלא יכולתי להזיל דמעות ולא יכולתי להפסיק לישון, אז התחלתי לבכות... אז בכיתי כל היום הזה... ובכיתי שני לילות ויום אחד בלי דמעות בי ולא יכולתי להפסיק לישון, עד כדי כך שחשבתי שהבכי שובר לי את הכבד [מוסכם].
מגזין שבועון ריסאלה אל-קלאם, עורך ראשי, ג'עפר אל-ח'בורי